מעלית שבת בבית משותף (2016) – פסיקה, שיקולים, שאלות

 

במהלך 18 החודשים האחרונים, מאז העליתי לאתר שלי את המאמר "מעלית שבת בבית משותף", קיבלתי פניות רבות, כמעט בכל דרך אפשרית, בשאלות ותשובות בנושא זה, חלק מהן מופיעות בעשרות התגובות למאמר, וחלק נוסף אני מקבל על בסיס שבועי. נושא מעלית השבת מעסיק את תושבי ישראל, ועל כן בחרתי להוסיף חומר בנושא שאולי יסייע לכם לראות את העניין במבט רחב יותר.

  • תגובת יתר והקונטקסט הכולל של מאבק בין דתיים לחילונים

אחת מהתופעות ששמתי לב אליהן הינה האמוציות הרבות שמעורר נושא מנגנון פיקוד השבת. בית משותף מכיל אנשים שונים, עם צרכים שונים ורצונות שונים. למשל, האחד מעדיף חניה והשני גינה. האחד מעדיף חדר מדרגות נקי והשני מתמקד בשקט שהוא מבקש שישרור בבית, ועוד ועוד. ישנם ויכוחים על הוצאות ושימושים דומים וכו'. וטרם היגענו למגדלים, המעוררים ויכוחים נוספים, כגון הפעלת בריכה וחדר כושר, ועוד. ואכן בית משותף מעורר חיכוכים שונים בין דיירים.

בתוך כל אלה, הוויכוחים על הפעלת מעלית בבית משותף יוצרים מתיחות יתרה בתפר שבין דתיים לחילונים, וזאת למרות שלא כל הדתיים מבקשים להתגורר בבית שיש בו מעלית שבת דווקא[1]. דוגמה אחת הינה בעל דירה שחיבל במעלית מכיוון שלא רצה שהיא תפעל כמעלית שבת[2]. לעתים נושא זה של דתיים (המבקשים הפעלת מעלית שבת) מול חילונים (המתנגדים לה) מהווה שיקול להפעלת ניהול הבית, כבית מורכב עם אגפים שונים[3].

ראוי בהקשר זה לזכור את הצורך לנהוג בתום לב ובסבירות וחובות אלה חלות גם על החלטות בנושאים אלה. אם לא נצליח לחיות יחדיו בהסכמה בנושא כמו מעלית שבת, אז המצב באמת עגום. הפתרון המשפטי צריך להיות המוצא האחרון, ולא ברירת המחדל.

  • האם מעלית שבת תורמת או לא תורמת לשווי הדירות?

הנושא הכלכלי בכל הנוגע למעלית שבת עולה בשמאויות שונות שמתפרסמות ברשת וגם לכך היבטים שונים. הגישה הכללית הינה כי התקנת מנגנון שבת מעלה את שווי הדירה, בשל העובדה שהוא מגדיל את ציבור הקונים גם לאלה ששומרים שבת ועושים שימוש במעלית שבת.

דוגמה קלאסית היא בציבור החרדי, שבו עליה בקומות, עד קומה שלישית רביעית, מעלה את מחיר הדירה, ומעבר לכך, קומות חמישית ושישית, מורידה את שווי הדירה בכ-10% וזאת מכיוון שבציבור החרדי הגישה הכללית הינה שלא להיזקק לפיקוד שבת (אמנם גם במסגרתו יש ציבור שלם של חולים, נכים ומבוגרים שנזקקים לו ומשתמשים בו). בעבר הבתים בציבור החרדי היו בגובה של עד 4 קומות, כעת בברכת הרבנים החרדים עד גובה של 5-6 קומות.

אם נחבר את הסעיף הקודם לסעיף הנוכחי, יתכן וידיעה כי התקנת מעלית שבת תעלה את ערך הדירה גם למתנגדים/למתלבטים, תסייע לרכך את התנגדותם.

  • אישור התקנת מנגנון שבת – איסוף חתימות או אסיפה כללית?

בעבר הגישה הכללית היתה כי החלטות של הבית המשותף, הנוגעות לכלל הדיירים, צריכות להינתן באסיפה הכללית, קרי כאשר מזמינים את כלל הדיירים לאסיפה, שבה ניתנת הזדמנות לכל אחד להשמיע את דעתו ולאחר מכן להצביע, כמובן. באופן כזה, קבלת החלטות בדרך של "איסוף חתימות" נפסלה.

עם השנים, כאשר התחילו לצמוח המגדלים התברר כי קשה מאוד לכנס אסיפות כאלה וכל הלוגיסטיקה הכרוכה בכך (מציאת מקום לאסיפה, קביעת מועד, שיחות לכל הבעלים ועוד ועוד) מעניקה כוח בידי הדיירים המתנגדים. כך, למשל, ככל שמדובר במעלית שבת, לעתים הדיירים שומרי השבת וגם המתנגדים הפעילים מהווים את קבוצות המיעוט בבניין, והרוב, שאין לו התנגדות להפעלת מנגנון שבת מוכן לחתום על כך, אך לא יטריח את עצמו לאסיפה, אפילו אם הוא מתגורר בבניין.

זאת ועוד, הואיל ולצורך קבלת החלטה על הפעלת מעלית שבת, אם תתקבל הטענה כי יש צורך ברוב בעלי הדירות של הבניין (ולא רק רוב בעלי הדירות המשתתפים באסיפה; ראו הסעיף הבא), הרי שקיים קושי עצום על הדיירים שומרי השבת. כאשר נדרשתי לכך בעבר המלצתי לדיירים לאסוף יפויי כוח להצבעה מהדיירים המסכימים ובכך לפטור את הצורך שיתייצבו פיזית לאסיפה.

בשורה בעניין זה יכול ומצאתי בפסק דין של המפקחת על רישום מקרקעין בנתניה, שבו ציינה כי רק מקום בו המחוקק התנה מפורשות מתן החלטה בפורום הבית המשותף, יש לכנס אסיפה כללית. אם המחוקק לא ציין זאת מפורשות, ניתן לקבל את ההחלטה בדרך של הסכמה בכתב[4]. המפקחת הזכירה את סעיף 59ז לחוק (הדן בהפעלת מעלית שבת) כדוגמה לכך שאין צורך בכינוס אסיפה כללית לצורך קבלת החלטה בגינו[5].

אולם להשלמת התמונה ראו הסעיף הבא – הרוב הנדרש.

  • הרוב הנדרש

ניקח לדוגמה בית שיש בו 80 דירות. 20 דיירים מבקשים להפעיל את פיקוד השבת, 20 דיירים מתנגדים, ו-40 אינם מתנגדים. ראינו לעיל, כי לפחות על פי אחד מפסקי הדין, ניתן לאסוף חתימות. אבל אם ייקבע אחרת ויש לכנס אסיפה, מהו הרוב הנדרש לצורך קבלת החלטה?

  1. ראשית, חשוב להבהיר כי לא די בכך שדיירים "אינם מתנגדים". הם צריכים להצביע פוזיטיבית בעד, או לחתום על הסכמה.
  2. לשון החוק הינה "רוב של בעלי הדירות" ועל כן ניתן לטעון, כי יש צורך ב-41 חתימות.
  3. מאידך ניתן לטעון, כי הואיל והחלטות מתקבלות באסיפה הכללית, הרי שאם תכונס אסיפה כללית יהיה צורך ברוב של בעלי הדירות המשתתפים באסיפה. במקרה כזה די יהיה ב-21 דיירים שיצביעו בעד. המתנגדים לטענה זו יטענו כי יש צורך ברוב של בעלי דירות בין אם הדבר נעשה באסיפה ובין אם הדבר נעשה בדרך של איסוף חתימות.

בעבר העליתי את הסברה, שכאשר מדובר ב"רוב" סתם, די ברוב של בעלי הדירות המשתתפים באסיפה שכונסה כדין. ואילו כאשר המחוקק רצה לקבוע רוב מיוחס, הוא עשה כן בצורה מפורשת. כנגד סברה זו הועלתה גם דעה אחרת, כאמור, שהרציונאל שלה הוא שלפני תיקון 2011 היה צריך החלטה של כל בעלי הדירות לצורך התקנת מעלית שבת, ולכן יש לפרש את התיקון בצמצום. בהקשר לכך מעניין לבחון את פסק הדין המפורט והמנומק של המפקחת על רישום המקרקעין בפתח תקוה בתיק 178/09, קרי מלפני התיקון לחוק משנת 2011.

באותו מקרה ביקשו שני בעלי דירות צו מניעה כנגד הפעלת מעלית שבת, בבית שבו הרוב המוחלט ביקש להמשיך את ההפעלה. התובעים טענו שיש צורך בהחלטה פה אחד להפעלת המעלית ואין הם צריכים לנמק את התנגדותם. בין היתר דנה המפקחת בשאלת הרוב וקבעה כדלקמן[6]:

  1. המגמה של המחוקק בתיקון משנת 2001 היה למנוע הפליה לרעה של ציבור שומרי השבת.
  2. אין בסיס פרשני לטענה כי הגיונו של סעיף 59ז לחוק המקרקעין מחייב הסכמה של כלל בעלי הדירות.
  3. החלטה בנושא הפעלת מנגנון פיקוד שבת הינה החלטה בנושא של דרכי ניהולו של הרכוש המשותף, קרי החלטה באסיפה הכללית ברוב דעות. המפקחת מסתמכת על קביעה של המפקחת על רישום המקרקעין ברחובות[7].
  4. הפעלת מעלית שבת לפרקי זמן קצובים אינה מונעת את השימוש מהמתנגדים, וזאת לעומת מצב בו אי הפעלתה מונע את השימוש מהמיעוט שומר השבת, שאינו יכול להשתמש בה. היא גם אינה שוללת חזקה מהמתנגדים ואין בה שום פגיעה קניינית במתנגדים. וזאת בניגוד, כאמור לשומרי השבת.

הפסיקה האמורה מתייחסת להפעלת המנגנון ולא לעצם התקנתו. אולם הגיונו נכון גם לשאלת ההתקנה, שהרי התקנת המנגנון ממומנת על ידי הדיירים שמבקשים את ההתקנה ואין בכך שום פגיעה כספית או חיוב נוסף על המתנגדים.

בנסיבות אלה אני סבור כי אכן יש לפרש את המונח "רוב בעלי הדירות" המצויין בתיקון לחוק, כרוב בעלי הדירות המשתתפים באסיפה הכללית (אלא אם כן מבקשים לאסוף חתימות ולעניין זה אני מוכן להשאיר בשלב זה בצריך עיון); אחרת יצא כי החוק (שנועד להיטיב את מצבם של שומרי השבת) רק מרע את מצבם ואין היגיון בדבר.

  • תחולת התיקון לחוק, על התקופה שלפני כניסתו לתוקף

כפי שראינו במאמר הקודם, קיימות שתי נקודות זמן רלוונטיות לתחולת החוק:

  1. האחת היא שנת 2001, בה נקבע כי כאשר נבנה בניין מגורים חדש ובו יותר משתי מעליות, תותקן באחת המעליות מנגנון לפיקוד שבת. במצב שבו מותקן כבר מנגנון רשאי אפילו בעל דירה אחת לדרוש את הפעלת המעלית כמעלית שבת.
  2. האחרת הינה שנת 2011, בה נקבע כי התקנת מנגנון שבת (בין אם יש מעלית אחת ובין אם יש יותר) או הפעלת המעלית כמעלית שבת (אם מדובר בבניין שיש בו מעלית אחת), יכול ותיעשה ברוב של בעלי הדירות.

ואם נציב בטבלה:

התקנת מנגנון

הפעלת המנגנון

בניין עם מעלית אחת בניין עם יותר ממעלית אחת בניין עם מעלית אחת בניין עם יותר ממעלית אחת
בניין שנבנה לפני 2001  

 

יש צורך בהסכמת רוב בעלי הדירות.

 

יש צורך בהסכמת רוב בעלי הדירות.  

 

יש צורך בהסכמת רוב בעלי הדירות.

 

 

די בבקשת דייר אחד.

בניין שנבנה לאחר 2001 הקבלן מחוייב לכך על פי החוק.

לפני התיקון של שנת 2011 ראינו פסיקה סותרת, מחד גיסא די היה בהתנגדות של דייר אחד, על מנת למנוע התקנת מנגנון שבת, וגם אם הותקן, די היה בהתנגדות של אחד על מנת להפסיק את פעולתו. דוגמה לכך אנו רואים בפרשת וייסר, משנת 2008. מאידך ראינו גם את פרשת אביעוז, שהציגה תמונה שונה, ועל פיה הפעלת מנגנון יכול ותינתן ברוב דיעות של המשתתפים באסיפה הכללית.

עוד נזכיר כי יש שתי אפשרויות לפרשנות המונח "רוב בעלי הדירות", אפשרות אחת הינה רוב של בעלי כלל הדירות, או רוב של בעלי הדירות שהשתתפו באסיפה.

נשאלת השאלה, האם כיום, בשנת 2016, יכולים דיירים שומרי שבת בבניין שנבנה בשנת 2000 (או בסמוך לכך), ובו יותר ממעלית אחת, לבוא ולבקש התקנת מנגנון שבת גם אם אין הסכמה של רוב בעלי הדירות? עשויים לעלות לכך שיקולים בעד ונגד. למשל – מה ההבדל בין בניין שנבנה בשנת 2001 לבניין שנבנה בשנת 2000? (טיעון בעד) השאלה נכונה בין בפן הפיזי והן בפן של תכלית החקיקה. מאידך, הדבר מהווה פגיעה רטרואקטיבית בזכות הקניין, המחוייבת להיעשות על פי חוק מפורש (טיעון נגד, אמנם בעל צביון יותר פורמאלי מאשר מהותי).

הטענה בעד יכולה להיות בעלת שתי אפשרויות:

  1. אפשרות מתונה יותר, לפיה גם אם ייקבע בעתיד, כי יש צורך בהחלטה של רוב בעלי כלל הדירות, הרי שבמקרי הגבול האמורים, די יהיה בהחלטה של רוב בעלי הדירות שהשתתפו באסיפה.
  1. טענה קיצונית יותר הינה כי מכיוון שבבניין (ובו יותר ממעלית אחת) שנבנה לאחר שנת 2001 חובה להתקין פיקוד שבת, הרי שגם בבניין דומה שנבנה בסמוך לשנת 2001 די בבקשה של דייר אחר, או מיעוט דיירים, לצורך התקנת פיקוד השבת. אני סבור כי טענה כזאת לא תידחה על הסף, ודאי אם תיבחן מבחינה מהותית, שכן שילוב הנימוקים העולים בפרשת אביעוז הנ"ל, יחד עם התכלית החקיקתית, תומכים בסברה כזאת. בחינה מהותית כזו תתחשב במספר שיקולים, כגון היחס המספרי בין המבקשים למתנגדים, הנימוקים של הצדדים, הנסיבות של אותם דיירים מבקשים (לדוגמה מצב בריאותי וכדומה), מתי רכשו את הדירה, שעות ההפעלה המבוקשות ועוד.
  • התנגדויות למעלית שבת – רעש

באחד התיקים הועלתה התנגדות של דיירת להתקנת מעלית, בין היתר מכיוון שהמעלית תופעל כמעלית שבת, קרי מכניסת השבת ועד צאתה, והרעש יהיה בלתי נסבל. המפקחת דחתה טענה זו, בין היתר בהסתמך על חוות דעת מומחה, כי באותו מקרה המעלית המתוכננת הינה מעלית הידראולית שקטה, ולכן לא ישמעו שום רעש בדירות[8].

  • מעלית שבת ותמ"א 38

במקרה אחר במסגרת התנגדויות של דיירים לתמא 38 הועלתה הטענה כי בבית החדש לא יותקן פיקוד שבת והדבר יגרור ירידה ברמת החיים של הדייר. הנושא לא עמד למבחן מכיוון שהצדדים הגיעו לפשרה שיותקן פיקוד שבת, והדייר הסיר את ההתנגדות.

  • הוצאות הפעלת מעלית שבת

נושא של הוצאות הפעלת מעלית שבת אף הוא גורם המעורר מחלוקות בין הדיירים המבקשים להפעיל את פיקוד השבת (והחייבים בנשיאה בהוצאותיו) לבין הדיירים האחרים, באשר לעתים עלולה להתגלע מחלוקת כיצד לחשב את ההוצאות האמורות.

כעיקרון, כאשר מופעל פיקוד השבת, צריכת החשמל של המעלית היא מקסימלית כולל בלאי החלפים. מבחינת צריכת החשמל של מנוע המעלית הוא מירבי (5.5 kw), בתוספת מנוע דלת המעלית והתאורה. בהתאם לנתונים אלה ניתן לחשב את ההוצאות עבור זמן ההפעלה. אפשרות אחרת הינה לבדוק את עלויות תחזוקת המעלית בשנים הקודמות, שבהן לא פעל מנגנון שבת, לעומת השנה בה פעל המנגנון. ניתן גם לפנות למהנדס מעליות במכון צומת, לעריכת חשבון.

  • שאלות של כשרות

מעלית שבת פועלת מכוח הכשר הלכתי, הכפוף לתנאים שונים. כאשר מגיעים לאירוח חד פעמי בבית מלון, כמובן שלא ניתן להקפיד על כך, אולם למי שחשוב שלא לחלל שבת בביתו, ראוי שיבדוק את טיב ההכשר, מכיוון שלעתים עקב שינויים שנעשים בשלב ההתקנה ו/או בשלב התחזוקה, המעלית מאבדת את ההכשר. גם בעניין זה ולפרטים נוספים ראוי לפנות למכון צומת.

  • תביעות מול הקבלן

לעתים הסעד שצריך לבקש בעל הדירה אינו כלפי בעלי הדירות האחרים, אלא כלפי הקבלן, אשר התחייב להתקין מנגנון שבת בחוזה, או שהיה מחוייב לכך על פי דין ולא עשה כן. במקרים המתאימים בתי המשפט פוסקים פיצוי, אם כי לא גבוה.

במקרה אחד[9] הוגשה תביעה של בעלים (באותו מקרה – בעל נכות) בגין ליקויים שונים ובין היתר אי התקנת מנגנון שבת. בית המשפט קיבל את התביעה ואף פסק פיצויים בסך של 10,000 ₪ בגין עגמת נפש, כאשר בין היתר אחת הסיבות לעגמת הנפש נעוצה בהיעדר מנגנון, מה שגורם לבעלים להיכלא בביתו כ-60 ימים בשנה.

ממקרה אחר[10] בו קבע בית המשפט פיצוי על אי התקנת מנגנון שבת הועלו טענות כדלקמן, שראוי לקחת אותן בחשבון: הקבלן טען כי הדיירים ויתרו על התקנת המנגנון, בין היתר מכיוון שהם שתקו בנוגע לכך משך שלוש שנים. בית המשפט קבע כי לא סביר שדיירים שומרי שבת יוותרו על כך, ודחה את הטענה מכיוון שלא הוצג לפניו כתב ויתור בכתב מטעם הדיירים. בנוסף, חוות הדעת של הדיירים אינה מתייחסת לנושא זה, והם אף לא הביאו ראיות לעלות התקנתו. גם כאן פסק בית המשפט פיצוי של 10,000 ₪ בגין עגמת נפש, כאשר אחד המרכיבים לכך היה נושא פיקוד השבת.

וישנם גם מקרים הפוכים: במקרה אחר טען רוכש הדירה כי כאדם חילוני הוא הסתמך על הכיתוב במפרט, כי לא תותקן מעלית שבת, והעובדה כי הותקן בסוף מנגנון כזה מהווה הפרת ההסכם. הדייר ביקש פיצוי מוסכם (שעמד על 80,000 ₪). בית המשפט ניתח את ההסכם וקבע כי הפרה זו אינה כה חמורה המקנה זכות לפיצוי מוסכם, ונתן לנתבעת רשות להתגונן לברר את גובה הפיצוי[11]. הדיון נמשך עד לשנת 2015, ובו בהחלטה מנומקת וחשובה קבע בית המשפט את הפיצוי על סך 30,000 ₪ בגין הפרת ההסכם.

• • •

[1] בתיק 5467-06-09 נטען כי נעשתה עסקה פיקטיבית, בין היתר מכיוון שהרוכש לא ביקש לוודא כי בבניין מותקנת מעלית שבת. בית המשפט קבע כי אין בכך ראיה לפיקטיביות, מכיוון שישנם שומרי שבת שמתגוררים בבתים ללא מעלית שבת.

[2] תיק 21730-12-10.

[3] ע"א 6217/05 מפעלי בני ברית ירושלים נ' ועד הבית

[4] המפקחת מפנה לע"א 1415/00 (מחוזי י-ם) אברהם נ' אזרד.

[5] סעיף 15 להחלטה שם.

[6] תיק 178/09 אביעוז נ' הנציגות (2010).

[7] תיק 137/00 לוי נ' הנציגות.

[8] עמ' 15 סעיף 96 להחלטה.

[9] תיק א (שלום רחובות) 5410/01 כהן שמעון נ' א.ש.י.ד. (2003).

[10] תיק א (שלום חיפה) 18676/00 בוארון נ' חדד מנחם – דויטש חיים בע"מ (2005).

[11] תא"ק (שלום קריות) 18067-12-10 מורני נ' יהודה בן שושן נכסים בע"מ (2011).

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

51 תגובות בנושא מעלית שבת בבית משותף (2016) – פסיקה, שיקולים, שאלות

  1. מאת ינית גיאת‏:

    שלום רב קראתי בעיון את מאמרך אבל לא מצאתי פתרון לבעיה שהתעוררה אצלנו בבניין
    עברנו לבניין חדש שהחלה בנייתו בשנת 2013 ויש מעלית שבת, הועד קבע שמאחר וטרם התכנסה אסיפה והנושא טרם עלה להצבעה המעלית תופעל רק בשעות המצוינות בתקנות
    מנגד הם טיפלו באור במדרגות שנכבה אוטומטית כך שבמידה ואנחנו מתעכבים מעט ומגיעים הביתה ב 12:05 אין אור במדרגות ואין באפשרותנו לחזור הביתה אנחנו גרים קומה עשירית ויש לנו ילד בן ארבע
    האם במידה ונדאג למנגנון שישאיר את האור במדרגות דולק הועד רשאי לאסור זאת ולכבות את האור הדבר מהווה פגיעה בחופש התנועה שלנו
    כעת אנו די כלואים בבית
    כפי שכתבת הדבר בוער בעצמותי ודי דחוף, לתשובתך אודה מאוד מאוד

    • מאת ד"ר שי שגב‏:

      שלום וברכה, לא מדובר בבעיה של מעלית שבת אלא בבעיה של תאורה. ועל כך קובע החוק מפורשות:

      59ח. (א) בעל דירה רשאי, בלא הסכמת בעלי הדירות האחרים, להתקין, על חשבונו, מנגנון המאפשר הפעלה אוטומטית של תאורה בלא חילול שבת (בסעיף זה – המנגנון) ברכוש המשותף והוא יישא בהוצאות החזקתו של המנגנון והפעלתו, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
      (1) נמסרה על כך הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ובאין נציגות לבית, תימסר הודעה כאמור לכל דירה בבית המשותף;
      (2) ניתנה התחייבות מצד בעל הדירה להשיב את המצב לקדמותו ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך אם לא יהיה עוד צורך במנגנון;
      (3) אין בהפעלת המנגנון משום פגיעה או מטרד בבעל דירה אחרת.

  2. מאת טל שורץ‏:

    שלום רב.
    בבניין שלנו, מתוך כ-50 דירות, שלושה דיירים בלבד נזקקים למעלית שבת. בסוף השבוע ובחגים מעלית אחת, לפיכך, מושבתת, דווקא כאשר קיים שימוש יתר במעלית, וכך אנו "נתקעים" דקות אחרוכות בהמתנה למעלית (אנחנו גרים בקומה 10).
    יצויין שמעלית השבת אינה עובדת רובו המוחלט של היום, והיא משמשת מעלית שבת מס' פעמים קבוע ביום, ועוברת רק אצל דיירי 3 הקומות.
    האם יש אפשרות להחליט שהמעלית שבה מותקן מנגנון השבת, תפעל בכל סוף השבוע באופן רגיל, ויותקן בה שעון, כך שרק בשעות הקבועות לכך, כמו המצב היום, היא תשמש מעלית שבת?
    האם תוכל להפנות אותי לתקנות/כללים /הוראות המסדירים עניין נקודתי זה?
    תודה מראש
    טל שורץ

  3. מאת אפי מאור‏:

    בבניין בו אני מתגורר קיימות אמנם
    שתי מעליות אך הן עוצרות בקומות שונות.
    מעלית א' בקומות ק,1,3,5,7,9,11
    מעלית ב' בקומות ק,2,4,6,8,10,12
    האם הבניין עונה על תנאי היסוד של קיום שתי מעליות בבניין

  4. מאת אריאל‏:

    שלום
    בביניין שלי קיימת מעלית עם מערכת מעלית שבת
    האם דיירת אחת יכולה לחייב / לדרוש הפעלת מעלית שבת
    חשוב לציין שרב הדיירים חילוניים

  5. מאת עזרא ויקי‏:

    שלום רב,
    קראתי את מאמרך בעיון רב אולם טרם מצאתי תשובה לסוגיה הקיימת בבניין שלנו,
    הבניין בן 5 קומות ובעל מעלית אחת, רוב הדיירים בבניין דתיים, החילונים הם במיעוט, קיים מנגנון שבת במעלית ומופעל מידי שבוע, לנו כחילוניים אין בעיה עם מעלית השבת אך השכנים הדתיים שהחליטו על הפעלת המנגנון, קבעו שעות מסוימות בהן המעלית עובדת ע"פ מנגנון שבת ומספר שעות ביום לסירוגין בהם היא "נחה", קרי לא עובדת כלל(!!) גם לא במתכונת רגילה, וזאת לטענתם שלא תתקלקל עקב פעילות יתרה.
    אני דיירת בקומה החמישית, ומידי שבוע ביום שישי בחצות המעלית מפסיקה לעבוד ואנחנו צריכים לעלות ברגל את כל הקומות.
    האם הם רשאים להחליט פעולה שכזאת?
    האם אנחנו החילוניים בבניין צריכים להשתתף בעלויות צריכת החשמל ו/או בלאי המעלית, עקב מנגנון השבת?

    • מאת ד"ר שי שגב‏:

      שלום וברכה!
      לא מכיר הוראה חוקית המאפשרת להפסיק את המעלית, למעט מחמת הוראות כלליות של סבירות/בטיחות (שכמובן יש להוכיחן ולא מדובר בגחמה של מי מהדיירים) אולם במקרה כזה, שחייבים מדי פעם להפסיק את המעלית מכיוון שמנגנון השבת דווקא מעייף אותה יתר על המידה, יש כאן אינטרסים מנוגדים שצריך ליישב ביניהם, בשיקולי סבירות ותום לב.
      לגבי השאלה שניה התשובה מופיעה במאמר הראשי – ובחוק – העלויות היתרות נופלות על אלה שמבקשים להפעיל את מנגנון השבת.

  6. מאת שירי‏:

    שלום רב,

    הביניין שלנו הוקם לפני 2010. בביניין שתי מעליות והותקן באחת מנגנון מעלית שבת.
    רוב הדיירים בביניין הוא חילוני (70 דירות, מתוכם כ – 10 משפחות דתיות) ועד כה המעלית עבדה מכניסת השבת עד לחצות, ולמחרת מ – 7 בבוקר עד מוצאי שבת. (בזמן שלא תפקדה כמעלית שבת, חזרה לפעילות רגילה, לבקשת הדיירים)

    משפחה אחת בביניין דורשת להפחית את שעות מעלית השבת בשבת עצמה, ולהפוך אותה למעלית רגילה במהלך שעות השבת, כיוון שלטענתם זמן ההמתנה למעלית הרגילה ארוך ויש מספר רב של נוסעים (למרות שבפועל בשעות היום אין כמעט תנועת מעליות כלל, פרט לזו של ילדים, עד לשעות הערב לפני יציאת השבת שאז אנשים חוזרים או יוצאים את בתיהם).

    רעיון זה אם ייושם, יפגע במשפחות הדתיות בביניין שכן הן תשארנה כלואות בבתיהן במשך שעות רבות (ישנן משפחות המעוניינות לצאת מהבית במהלך היום, לקבל אורחים אשר גם הם צריכים להשתמש במעלית שבת וכו' ומאוד קשה להתחייב בכל שבוע על שעת יציאה וחזרה)

    האם המשפחה הזו אכן יכולה לחייב את המשפחות הדתיות להשאר כלואות בבתיהן מבלי לצאת או לקבל אורחים במהלך השבת? (קשה לי להאמין שנצליח להשיג רוב של דיירים שיתמוך בהשארת מעלית השבת עובדת במהלך כל השבת)

    אשמח לתגובתך
    בהוקרה רבה!

    • מאת ד"ר שי שגב‏:

      על פי החוק, אם הותקן מנגנון של מעלית שבת, די אפילו בדייר אחד המעוניין בהפעלת המעלית כמעלית שבת, ומוכן לשלם את ההוצאות הרלוונטיות, על מנת להפעילה.

  7. מאת יצחק‏:

    שלום רב,
    אני גר בבניין שנבנה לפני שנת 2011.
    בבניין מעלית אחת, עם מנגנון שבת.
    כמה שעות אני יכול לחייב את הבניין שתפעל המעלית? כרגע המעלית פועלת בשבת במתכונת מצומצמת מאוד, מכיוון שרוב הבניין אינו מעוניין במעלית שבת בכלל, אז הגיעו לפשרה של זמן מועט מאוד לכל השבת וזה לא מספק אותי כמובן.
    האם בכלל אוכל לחייב אותם שהמעלית תופעל בשבת?

    • מאת ד"ר שי שגב‏:

      כעיקרון, בבניין שבו יותר ממעלית אחת, מספיק שמותקן מנגנון שבת על מנת שדייר אחד יוכל לחייב את הפעלתו.
      לעומת זאת בבניין שבו מעלית אחת בלבד ככל הנראה אין זכות קנויה להפעלת מעלית השבת שלא בהחלטת רוב.

  8. מאת שירי‏:

    ד"ר שי שגב שלום

    שאלה – האם החוק שנכנס לתוקף ב 2014 בנוגע לשעות פעילות מעלית שבת, תקף גם לגבי ביניינים שנבנו ואוכלסו לפני 2014?

    תודה!

    שירי

  9. מאת מ‏:

    שלום, בבניין שלנו שתי מעליות, ושני מפלסי חניה כאשר כל מעלית יורדת למפלס אחר.
    המעלית שיורדת למפלס שלי הוגדרה כמעלית שבת, וכך אני לא יוכל להגיע למפלס שלי כשהיא פועלת.

    מה האפשרויות שלי? האם אפשר לדרוש שאם אזמין את המעלית היא תבטל זמנית את מצב השבת, תיקח אותי ליעדי, ואז תחזור למצב שבת?

    • מאת ד"ר שי שגב‏:

      שלום וברכה,
      החוק אינו מדבר על מצבים כאלה. מן הסתם הוא לוקח בחשבון מקרים כגון אלה ואי נוחות שעלולה להיגרם.
      יש פסק דין ידוע שאומר שאנשים בבית משותף צריכים לקחת בחשבון שהם מוותרים על חלק מהאוטונומיה הקניינית שלהם ברכוש המשותף כאשר הם בוחרים לגור בבית משותף. הכל צריך להיות בסבירות..
      אינני מכיר מצב טכני שבו ניתן לנטרל זמנית את מצב השבת, אולם זה יכול להיות פתרון מעניין, אם כי עלול לגרום לסיבוכים אחרים (למשל אם אתה קורא למעלית ויש בה כבר שומרי שבת שנוסעים במעלית. תאר לך איזה סיבוך זה ייצור..).
      מאחל לכם שתגורו בשלום זה עם זה ללא משקעים

  10. מאת דרור‏:

    שלום רב, בבניין שלנו 16 קומות ,2 מעליות (ללא מנגנון פיקוד שבת). בניית הבניין הסתיימה בתחילת 2003 ואיכלוסו החל מ1/2003. האם כדי להתקין מנגנון פיקןד עלינו לבקש כינוס אסיפה ואישור רוב או שזאת חובת הקבלן וחובת חברת הניהול לאכוף זאת?
    תודה

    • מאת ד"ר שי שגב‏:

      שלום וברכה,
      השאלה האם מדובר בחובה של הקבלן אם לאו, תלויה בשאלה מתי הוציא היתר בניה. כמפורט במאמר.
      אם הקבלן אינו חייב, אז יש לקבל החלטת רוב בעלי הדירות, ולחברת הניהול אין אפשרות לכפות זאת.
      בהצלחה

  11. מאת אלי‏:

    שלום,
    אני גר בבניין עם 90 דירות שנמסר אחרי שנת 2011.
    שני דיירים חדשים, שרק ניכנסו לבניין בשכירות, ביקשו לפתע להפעיל מעלית שבת. האחד גר בקומה אחת מעל קומת הכניסה והוא רק ניכנס לאחרונה, והשני גר בקומה 12 כבר שנתיים וחצי ומעולם לא ביקש זאת. כאמור, שניהם שוכרים ולא בעלי הדירות עצמן.
    מה החוק אומר לגבי שוכרים?
    בבניין שלנו יש ביטוח מקיף למעליות כך שמראש אנחנו משלמים על החלפת חלקים ואחזקה מלאה על המעליות. כך שלא ניתן להטיל על בעל הדירה את התשלום הנוסף כי אין כזה מראש.
    בנושא החשמל זה לא פשוט להבדיל את הצריכה של אותה מעלית מחשבון החשמל החודשי (ולא הדו חודשי) של הבניין. אז איך ניתן לגבות מאותם 2 דיירים את ההוצאה הנוספת?
    אשמח הפנייה לחוק או התקנה שמציינת שאת ההוצאות הנוספות ישאו הדיירים המבקשים, ואת ההשגה לגבי שוכרים. והאם ניתן להפעיל את המעלית בשעות התפילות ואחריהן בלבד ולא לאורך כל השבת (משישי אחהצ עד שבת אחהצ).

    תודה מראש,

    • מאת ד"ר שי שגב‏:

      שלום וברכה,
      בנוגע למעליות שבת, הדרישה צריכה לבוא מהבעלים של הדירה ולא מהשוכר.
      בנוגע לעלויות, חברות המעליות אמורות לדעת לחלץ את העלויות. מכון צומת יודע גם לערוך את החשבון. אתם יכולים לפנות אליהם ברשת.
      בנוגע לשעות ההפעלה, ראה קישור במאמר.
      בהצלחה!

  12. מאת אתי‏:

    שלום
    אני גרה בשכירות בקומה 10 בבית משותף שבנייתו הסתיימה לפני כ- ארבעה חודשים. בבניין מותקנות 3 מעליות שאחת מעלית שבת. המעלית השבת פועלת ולא פועלת , יותר שבתות אינה פועלת, עקב תקלות. וכל הפניות אינן עוזרות. ואני נענית שזו תקלה והאחריות על חברת המעליות . אני מעוניינת לתבוע פיצויים על הפרה זכות חוזית ורשלנות על כך שאני לא יכולה לרדת או לעלות או אחרי שירדתי עם מעלית השבת היא מפסיקה לפעול. האם לתבוע את חברת המעליות , חברת הניהול ונציגות הבית המשותף ואולי גם את המשכיר שאינו אחראי, והאם לתבוע בבית המשפט או אצל המפקח על רישום בתים משותפים.

  13. מאת אתי‏:

    תודה על תשובתך המהירה. אם בעל הדירה ישתתף בתביעה, מאחר ותובעים בנוסף לחברת המעליות וחברת הניהול גם את נציגות הבית המשותף האם להגיש את התביעה לבית המשפט או למפקח על רישום בתים משותפים

  14. מאת יפית סגל‏:

    עברתי לקומה אחרונה (קומה שביעית) בבניין שנבנה לפני שנת 2001 יש בו 2 מעליות אבל באף אחת מהן אין פיקוד שבת.
    אין לי רוב של חתימות של הדיירים (יש כמה שאפילו ממש מתנגדים).
    האם אני יכולה להתקין על חשבוני את המנגנון של פיקוד שבת, למרות שאין הסכמה של רוב הדיירים?

  15. מאת אורנה‏:

    שלום לך -אם מעלית רגילה תקועה..בשבת ,אפשר לבטל את מעלית שבת?

    ,

    • מאת ד"ר שי שגב‏:

      שלום וברכה, שאלה מעניינת.. החוק אינו דן בכך.
      אפשר לסבור סברות לכאן ולכאן, יש צורך בהסכמה וניסיון לגשר על הפערים ולא לעשות דברים באופן חד צדדי..
      בהצלחה!

  16. מאת ועד הבית‏:

    שלום,
    יש לי שאלה לגבי שוכרים.
    אנחנו 93 דירות (20 קומות) יש 3 מעליות בבניין. בניין חדש (2013). במעלית אחת הותקן מנגנון שבת על ידי הקבלן.
    לאחרונה, 2 שכנים שגרים בשכירות בכלל ביקשו הפעלת מעלית שבת.
    הבניין משלם על המעליות שירות כולל חלפים כך שאין צורך להשית עלות בלאי. זה מכוסה מראש.
    מצד שני, עלות החשמל עלתה כמובן. השגנו חוות דעת של חברת ייעוץ מעליות שלנו לגבי עלות משוערת.
    האם יש לך אולי נוסח של מסמך ייפוי כח שיש לתת לשוכרים להחתים את בעל הדירה?
    את עלות החשמל הנוסף אנחנו רוצים להשית על אותם דיירים? (אגב, מעלית השבת עולה רק ל2 הקומות של אותם דיירים ויורדת ללובי הראשי ולא עוברת בכל הקומות).

    תודה מראש.

    • מאת ד"ר שי שגב‏:

      שלום וברכה, החובה לשלם את העלויות הנוספות כמו הבקשה להפעיל את המעלית, היא על הבעלים.
      הבעלים מן הסתם יתחשבן עם השוכרים שלו.
      עדיף שבמקום יפוי כוח, הבעלים יפנו אליכם ישירות ויבקשו את הפעלת המעלית כמו גם התחייבות לשאת בהוצאות הנדרשות.
      בהצלחה

  17. מאת עמירם‏:

    שלום רב,
    מדובר בבניין שנבנה לאחר 2001 עם שתי מעליות. אך מסתבר שהקבלן לא התקין מנגנון באחת המעליות. קראתי במאמרך כי ביהמ״ש פסק פיצויים כספיים שהקבלן שילם לבעלים. אך מה לגבי המנגנון? האם יש צורך לפנות לביהמ״ש או שבבית כזה מחויבים להתקין מנגנון גם ללא צורך בהסכמת רוב הדיירים. במראה כזה מי ישא בהוצאות על התקנת המנגנון? נניח שהקבלן לא מסכים לשאת בהוצאות, האם יש צורך לתבוע אותו?

    • מאת ד"ר שי שגב‏:

      שלום וברכה, זו שאלה מעניינת וניתנת להשקפה מזווית שונות.
      מחד גיסא, הקבלן אחראי ואשם לכך שאין מנגנון. הוא צריך לתקן את הטעון תיקון אולם כל עוד לא עשה כן, אין מעלית שבת וצריך לפעול על פי הנוהל.
      מאידך אפשר לטעון שהדיירים ידעו שתהיה מעלית שבת ולכן אינם יכולים להתנגד.

  18. מאת עמירם‏:

    שוב שלום ותודה רבה על התשובה. מסתבר שהחברה שבנתה את הבית התפרקה ונראה כי תביעת הקבלן על הוצאות התקנת המנגנון לא תועיל. לעיניין מי שצריך לשאת בהוצאות התקנת המנגנון. האם זה יהיה הדייר החפץ במנגנון או שיש בסיס לבקש כי לא כל עול התשלום שנבע מעוולת הקבלן יוטל על אותו דייר? שוב תודה!

  19. מאת אמנון‏:

    ד"ר שי שגב שלום,
    אני גר בבית של 8 קומות, מתוך 31 דירות 5-6 דירות חילוניים שאר דתיים, האם זה חוקי לנתק מעלית בשבת או יש אופציה להתנגד ולחייב או להדליק מעלית או להתקין מעלית שבת?
    בבניין יש רק מעלית אחת, ויש אנשים מבוגרים שצריכים לעלות לקומות גבוהות ונשארים בלי מעלית.
    האם ניתוק של מעלית יחידה גם אם רוב בעד זה חוקי?
    בניין נבנה מ1980.

    • מאת ד"ר שי שגב‏:

      שלום וברכה אין זה חוקי לנתק מעלית שבת ללא הסכמה של בעלי הדירות.
      חייבים לאפשר לכם להשתמש במעלית במנגנון שבת. אלא אם כן בתקנון הבית כאשר קניתם היתה איזו הוראה או הסכמה אחרת. (יש דברים כאלה בשכונות חרדיות, לא ציינת איפה הבית).

      • מאת אמנון‏:

        הבית באשקלון שכונה רגילה, אך 65-70% דיירים – שוכרים אנשים דתיים, כאשר קנינו היתה מודע שלפי החלטת בית משפט כי 65% דיירים דתיים הוחלט לנתק מעלית יחידה בשבת. אח"כ מודעה נעלמה. אבל זה נראה מוזר, בית בעל 8 קומות אפשר להתקין מנגנון שבת, אבל להשאיר 8 קומות בלי מעלית? יש אנשים מבוגרים אפילו כמה דירות שלא קל להם לעלות, ואם יגיע רופא בשבת אקח לו זמן לעלות במדרגות?

  20. מאת ליאת‏:

    הבנין שלנו נבנה בשנת 2016, יש בו 19 קומות ו-3 מעליות.
    יש מעלית שבת אחת המופעלת לפי השעות של התקנות.
    כרגע הדיירים שומרי השבת מבקשים לאסוף רוב של 75% להפעלת המעלית כל שעות השבת.
    נשאלת השאלה לגבי העלויות – האם מי שאינו מתנגד לנושא הפעלת המעלית בכל שעות השבת, צריך גם לשאת בעלויות.
    יש מספר רב של משפחות חילוניות בבניין שאינן מתנגדות לשינוי, אך לא מעוניינות לשאת בהוצאות.
    האם העובדה שאנחנו חותמים להם על הסכמה לשינוי השעות מחייבת אותנו לשלם או שאפשר להסכים לשעות אבל העלות עדיין תהיה על מי שעושה במעלית זו שימוש?
    תודה מראש

    • מאת ד"ר שי שגב‏:

      שלום וברכה, העלויות הן על אלה המבקשים את הפעלת המעלית ונהנים ממנה.
      בהחלט למען הזהירות כדאי שיהיה מצויין בפרוטוקול האישור כי הדיירים המעוניינים בכך לוקחים על עצמם את העלויות, והדיירים שאינם משתמשים במעלית השבת פטורים מעלויות אלה.

  21. מאת כוכבי עובדיה בעל הדירה (בשם השוכר)‏:

    דר" שי שגב שלום!
    אני דייר בשכירות בבניין רב קומות שגר בקומה 16.
    הוחלט בישיבת דיירים שמעלית שבת לא תעצור בכל קומה.
    בשל חיסכון תעצור כל שלוש קומות לענייני תעצור בקומה 15.
    ספגתי את ההחלטה על אף שאין זה לרוחי.
    כעבור זמן מה הוחלט שהמעלית לא תעצור על פי החלטת מהפרוטוקול
    אלה הוועד החליט לשנותה בשל אילוץ (נכה)
    היום אני אצטרך לרדת או לעלות שני קומות ע"מ להשתמש בשרותי המעלית.
    שאלתי אליך. האם זה חוקי לא לאפשר עצירת המעלית בקומה 16.
    ואם הוועד יכול להחליט לעשות כרצונו בנושא זה.
    תודה על תשובתך. יישר כוח

    • מאת ד"ר שי שגב‏:

      שלום וברכה כעיקרון החלטות בנוגע למעלית מוסדרות בחוק וכפופות להחלטת אסיפת דיירים ולא ועד הבית.
      לא כל דבר מופיע בחוק ועל כן במקרה של חסר בחוק יש להשלים על פי עקרונות של סבירות ותום לב
      בשורות טובות וחג שמח.

  22. מאת מורן‏:

    ד"ר שי שגב שלום,
    יש לנו דירה ברב קומות שאוכלס השנה (20 קומות 76 דירות). יש 3 מעליות ובאחת מהן כמובן מנגנון שבת. מאחר ויש מספר דיירים שדרשו הפעלת מעלית שבת הוחלט כמובן על הפעלתה. בהצבעה הרוב הסכים כי העלויות הנוספות הכרוכות בהפעלת מעלית השבת יישאו כל הדיירים, גם אלו שאינם מעוניינים במעלית השבת. האם אפשרית החלטת רוב כזו לחייב את כל הדיירים בבניין לשאת בהוצאות? בנוסף הוחלט כי המעלית תעצור רק בשלוש הקומות שביקשו ולמרות זאת כולם משלמים

    • מאת ד"ר שי שגב‏:

      כעיקרון, אי אפשר לחייב דייר בתשלומים שאינם חלים עליו על פי חוק, ללא הסכמתו.
      יתכן וכך סוכם כי העלויות של הפעלת מעלית השבת נמוכות / או שקשה לכמתן. הייתי מציע לברר יותר לעומק.

  23. מאת עומר‏:

    שלום ד"ר שגב,
    בבניין 2 מעליות, אחת מהן מעלית שבת.
    להבנתי עפ"י חוק, המעלית הקטנה היא מעלית השבת כך שהגדולה משמשת בשעת חירום.
    באסיפת דיירים היה רוב להצליב את המעליות, כך שהגדולה תשמש כמעלית שבת ובכל קומה יהיה מפתח לביטול בשעת חירום.
    האם צריך לאשר את ההצלבה מול גורם כלשהו ואם כן, מול מי?
    תודה

    • מאת ד"ר שי שגב‏:

      שלום וברכה אינני מכיר הוראה בחוק הקובעת שדווקא המעלית הקטנה או הגדולה היא מעלית השבת. האם מותקן מנגנון? לאיזו מעלית הוא מתייחס?
      בנוגע לאישור גורמים ממליץ להתייעץ עם חברת המעליות האמורה להיות אמונה על נושא זה.
      בהצלחה

  24. מאת מתעניין‏:

    ד"ר שגב שלום

    אנו מתגוררים בבניין שנבנה ואוכלס לאחרונה, ובו שתי מעליות.

    במשך תקופה הופעלה רק מעלית אחת כמעלית שבת, אך כעת אנו מעוניינים להפעיל את שתי המעליות כמעליות שבת עבור קומות שונות (זוגיות ואי זוגיות).

    מיעוט של דיירים מתנגד לעניין. האם ישנה התייחסות לכך בחוק? האם דרוש רוב רגיל או מיוחד באסיפת דיירים על מנת להחליט זאת?

    • מאת ד"ר שי שגב‏:

      שלום וברכה החוק מתייחס למצב שבו מעלית אחת תפעל כמעלית שבת והשניה, אם יש, תפעל כמעלית רגילה. ולכן לדעתי ודאי שלא ניתן להסדיר עניין זה בהחלטה של רוב רגיל. לגבי הרוב הנדרש, אני זקוק לפרטים נוספים, האם מדובר במצב שסביר יהיה להסתפק ברוב מיוחד או שיש צורך בהסכמה פה אחד.

  25. מאת חוה‏:

    שלום ד"ר שגב,

    בבניין שלנו 2 מעליות (אחת מעלית שבת) ו31 דירות מתוכן 15 דירות בשכירות.

    בחוזה המכר של הדירות נקבעו שעות ההפעלה של מעלית השבת. בחוזה השכירות לא נכתב דבר על נושא זה.
    יש תרעומת רבה שמעלים חלק מהדיירים השוכרים בשל שעות הפעילות הארוכות של המעלית והעלויות שהדבר משית עליהם.

    האם ניתן לחייב אותם להמשיך ולשלם עבור המעלית? האם יש בסיס לטענתם וניתן וצריך לשנות את שעות הפעילות? ועד מתי בעצם יהיה תקף הסכם המכר בנוגע להפעלת מעלית שבת?

    תודה רבה!

    • מאת ד"ר שי שגב‏:

      שלום וברכה,
      יש אפשרות לשנות את שעות ההפעלה, אם פועלים במתווה על פי החוק.
      כל עוד אין רוב נדרש לשינוי שעות ההפעלה, השוכרים מחוייבים לשלם. כמובן אלה שמשתמשים במעלית השבת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עזרו לנו למנוע ספאם בבקשה: * נא לרענן את מנגנון מניעת הספאם